מתופפים בירושלים מאז ועד היום

מתופפים בירושלים מאז ועד היום כל מה שקורה בעולם המתופפים בירושלים

להזמנות מתופפים בירושלים
התקשרו עכשיו:  052-977-28-09 

 

מתופפים בירושלים כל כך יישן וכלכך עכשווי

מעגל מתופפים בירושלים היו כנראה עוד בשחר ההיסטוריה היהודית,

שעה שבית המקדש עמד על תילו היו בוודאי מתופפים בירושלים הם חלק ביתי נפרד מהיכל השירה והניגון.

על הדוכן שעל יד המזבח עמדו לפחות שנים עשר משוררים מבין הלווים,

לפעמים יותר בחגים ובמאורעות גדולים ומשמעותיים דתיים ואף ממלכתיים,

ובנוסף ילדים המוכשרים בשירה. לצידם ניגנו לפחות שנים עשר כלי נגינה בכל יום,

שכללו נגני נבל וכינור כליזמרים וכאמור מתופפים.

הגמרא מציינת בסדרה של סיפורים את ייחודם של כלי הנגינה שהיו בבית המקדש.

למשל: "תנו רבנן: אבוב (כנראה סוג של חליל) היה במקדש, חלק היה (קלוף), דק היה, של קנה היה, ומימות משה היה, וקולו ערב.

ציווה המלך וציפוהו זהב, ולא היה קולו ערב. נטלו את ציפויו – היה קולו ערב כמות שהיה".

מתופפים בירושלים

מה יהיה על המתופפים בני זמננו?

שואלת הגמרא: האם אפשר ללוות תפילה בכלי שיר לאחר חורבן הבית, וללא הכלים שהיו במקדש?
וביתר תוקף – השיר והניגון כעבודת ה' אמורים לינוק משורש נבואי ולעורר נפשות לחיוּת – כנגינת דוד אצל שאול בשעת דיכאונו ,

חכמי המשנה והגמרא מציעים פסוקים כבסיס למעמד השיר והנגינה כחלק אינטגרלי מעבודת ה'.

כל אחת מההצעות מוסיפה נדבך להבנת מהות השיר בהקשר זה.

ההצעות ערוכות בזוגות, כאשר כל זוג מתמקד ברובד אחר של השיר כהבעת התקשרות לה':

1. השיר גבוה אף מברכת כוהנים ולימוד תורה. יש אזכורים רבים של שם ה' בפרקי התהילים המושרים,

והוא מעורר שמחה המחיה את הנפש. מתוך כך נוצרת התקשרות חיה בין אדם לה'.

2. השיר הינו חוויה מרוממת; האדם נישא כלפי מעלה, כפי שנאמר,

"שאו זמרה ותנו תוף, כינור נעים עם נבל" (תהלים פא, ג).

3. לשיר קיים בסיס מחייב; אלוקים ציווה על כך כבר במעמד הר סיני עצמו.

ייתכן שלוי מבין המשוררים שעובר ביוזמתו לתפקיד אחר – יתחייב במיתה.

רוב ההצעות בגמרא עוסקות ברמזים,

אך גם מובאים קטעי מקרא המתארים באופן חד-משמעי את מקום השיר המלווה בכלי נגינה במרכז עבודת המקדש.

קטעים אלו מבליטים את מקומם של המלך דוד ואת המלכים מזרעו שהלכו בעקבותיו.

חנוכת בית המקדש עם מתופפים?

בחנוכת בית המקדש הראשון על ידי שלמה נאמר: והלווים המשוררים לכולם,
לאסף להימן לידותון (המופיעים בכותרות פרקי ספר תהלים),

ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ – במצלתיים, ובנבלים ובכנרות,

עומדים מזרח למזבח ועמהם כוהנים למאה ועשרים מחצצרים בחצצרות […]

להשמיע קול אחד להלל ולהודות לה' וכהרים קול בחצצרות ובמצלתיים ובכלי השיר

ובהלל לה' כי טוב כי לעולם חסדו; והבית מלא ענן – בית ה' (דה"י ב, יב-יג).

ושוב, כאשר ביקש המלך חזקיהו לטהר את המקדש ממעללי קודמיו ולקדשו,

מתואר מעמד שבו המלך ביקש להביא קרבן – לפי הגמרא, קרבן תמיד.

"ויאמר, חזקייהו, להעלות העולה, להמזבח; ובעת החל העולה,

החל שיר-יהוה והחצוצרות, ועל-ידי, כלי דויד מלך-ישראל. וכל-הקהל, משתחווים, והשיר משורר,

והחצוצרות מחצרים: הכול, עד לכלות העולה. וככלות,

להעלות: כרעו, המלך וכל-הנמצאים איתו–וישתחוו. ויאמר יחזקייהו המלך והשרים, ללויים, להלל ליהוה, בדברי דויד ואסף החוזה; ויהללו, עד-לשמחה, וייקדו, וישתחוו….."

מתופפים בירושלים

מתופפים בחוצות ירושלים אז והים

בימים אלה של תחילת העשור השני של שנות האלפיים,
אנו עדים לתופעת מתופפים בכותל בירושלים
בחגיגות בר מצווה בכותל המערבי,

קשה לי לנתק את העובדה שמתופפים בירושלים ניגנו לעם ישראל גם מחוץ לבית המקדש,
וכמובן גם באירועים פרטיים כמו בר מצווה בכותל מתופפים.
רבבות עולים שפקדו את בית המקדש בשלושת הרגלים, התאכסנו בירושלים לימים ואף שבעות על ילדיהם נשותיהם,

בני המשפחות אכלו ושמחו בירושלים טילו התפללו ורחצו במקוואות,

אני יכול לדמיין את ירושלים לובשת חג ומתכוננת לאירועים הן ברמת עבודת הקודש בבית המקדש והן ברמת הלוגיסטיקה היומיומית,

קליטה של רבבות "תיירים" היא משימה שכנראה נערכו אליה מבעוד מועד.

בבליל השמחה הזו אני יכול להעלות בעיני רוחי דיי בקלות את האווירה ועוד יותר בקלילות לראות את מקומם של המתופפים והנגנים בחוצות ירושלים,

כשהם עונדים את תופיהם על גופם ומשמחים את האורחים עולי הרגל שהגיעו לחגוג בעיר הקודש,

בדיוק כמו שחוגגים היום בר מצווה בכותל עם מתופפים,

גם אז סביר להניח שהיו ילדים ברי מזל שחגגו בר מצווה בירושלים

אם זה בגלל קרבתם לירושלים או שזמן המצווה שלהם היה בסמוך לשלושת הרגלים

ואז תזמנו בר מצווה בבית המקדש והחגיגות ננלוות אליו.

לפעמים אני עוצם את עיני ומדמיין את ירושלים של תקופת בית המקדש

על הלבוש השפה דרך החיים נראה לי שלמעט השמחה הכל החליף פנים…

היום בעידן המטוסים אפשר להגיח לירושלים מכל מקום בעולם בזמן קצר.

כדברי הנביא "שאי ענייך וראי כולם התקבצו ובאו לך…"

כתב: דודי מתופפי המדבר